"אתה הורג אותנו עם הקנאה שלך"
עד כה הארתי את העולם במחשבותיי על קנאה והערכה עצמית. אני רוצה לנקות כל אי הבנות שעשויות לגרום לכמה אנשים גברים לחשוב שאני מכוון רק לנשים כאן. בעיות קנאה והערכה עצמית עלולות גם לכלוא גברים ונשים. אף אחד לא פטור מרגשות אנושיים אמיתיים. רגשות אינם יודעים פנים, צבע, גודל או מין. יש כאן שני קורבנות, לא רק אחד.
אני גם מרגיש שהזנחתי לחשוף כיצד סובל גם הצד השני המעורב בזוגיות שסובלת מקנאה או הערכה עצמית.
זוגיות היא שותפות. זוהי התחייבות בין שני אנשים, בכך שנעמוד זה לצד זה בעובי ובדק. למרבה הצער, כאשר מדובר בסוגיית קנאה, שני הצדדים מושפעים. אנו נוטים להתמקד באדם שנלכד בכלא הדאגה, יותר מאשר באדם האחר שנקלע לקו האש, בין השאר משום שאנו צריכים לשחרר את הצד הזה קודם, ואז נוכל לעזור לרפא את האחר.
ובכן, עכשיו אני הולך לחלוק גם את האדם הזה בכלא הגיהנום.
להיות מואשם וחוסר אמון על ידי מי שאתה אוהב זה קושי וכאב מובהק שאי אפשר לשאת לאורך זמן. בסופו של דבר הם מתרחקים או מתייצבים וקוראים לך, (התוקף) בבקשה לעצור; בבקשה להקשיב למה שאתה אומר ולהאשים אותם.
פעם אחר פעם הם כל כך מנסים להרגיע אותך שהם כן אוהבים אותך ושהם לא מתעניינים ולא מתאוות לאף אחד אחר. כשהם מנסים לומר לך שהכל בראש שלך, הם מסתכנים בהתקפות נוספות להגנה. אין ספק שזהו מעגל קסמים. הם הופכים לפרנואידים שלא משנה היכן הם נמצאים, אתה כבר משוכנע שהם בגדו בך בדרך כלשהי. הם מחכים שהנעל תיפול. לפעמים זה לוקח כמה ימים, לפעמים זה יורד מיד. אף על פי כן הם צריכים לשבת ליד ולדאוג מתי זה יירד. הם חוששים שהפעם לא יצליחו לומר את הדבר הנכון. הם חוששים שנהיה עוד יותר מדוכאים וחסרי הגיון עם מה שהם אומרים לנו. הם מתחילים להרגיש, "ארור אם הם עושים זאת, ומארורים אם הם לא". אני אישית שונא את ההרגשה הזו. לחשוב שאני בעצמי אעמיד מישהו בעמדה הזו גורם לי לרצות לברוח מהר יותר מפורסט גאמפ.
ההזנחה שאתה מטיל על אותו אדם דרך חוסר הביטחון הקנאי שלך אמיתית עבורו כמו הרגשות שלך להיות כלואים בכלא הספק שלך. ישנם תרחישים רבים מדוע קנאה מתעוררת בתוך אנשים, אבל עבור החפים מפשע שבאמת לא עושים שום דבר כדי לעורר את הפחד הזה בתוכך, הם הקורבנות התמימים. אנשים שהגיעו לנקודה של זיהוי הבעיות שלהם והתחילו להתמודד איתם, אנא זכרו את האדם השני שנמצא שם אתכם. גם הם זקוקים לתשומת לב מיוחדת, כי הם שיתפו אתכם בפחדים ובכאב שלכם. בדרך שונה בהרבה, אף על פי כן, הם עדיין כואבים. קנאה יכולה להרוס כל כך הרבה דברים טובים בחייו. זה יכול להרוס את בן הזוג שלנו, דרכך זה הורג את הדבר היחיד שאתה אוהב עמוקות. החלק הכי גרוע בזה הוא שאתה מאפשר את זה. את חייבת להפסיק. היית לוקח אקדח ותירה בבן הזוג שלך? לֹא!! אז למה אתה נותן לרגש הזה לענות את מה שכל כך יקר לך? אני חוזר ואומר, כל עוד בן/בת הזוג שלך לא אחראי לפחדים שלך או אם הם עשו תיקון ומנסים לשפר את המצב, אז בבקשה תבין את הכאב שלהם בכך שהם לא מאמינים בהם. כשהם רואים אותך כואב ואומרים להם שזה בגללם, הם מתפוררים. בן הזוג שלך אוהב אותך כמו שאתה אוהב אותם, ולהרגיש שהם אחראים לרגשות הלכודים שלך אוכל אותם בפנים. לראות אותך מחייך ומרגיש אהוב לחלוטין גורם להם להרגיש טוב עם עצמם בכך שהם אחראים לחיוך הזה. זו הרגשה טובה לכל אורך הדרך.
היזהר גם לא להיכנס להרגל הזה של להיות אומלל בגלל רגשות קנאה. להבין מאיפה הם באים. האם אתה משתמש בהם כסיבה למשוך תשומת לב? שוב, סוג שגוי של תשומת לב. אם אינך יכול לקבל את תשומת הלב הנכונה שאתה מרגיש שחסר לך, אז דבר עם בן הזוג שלך. אל תתנו לרגשות הקנאה להשתלט ולבלבל את מה שאתם באמת מנסים לומר. כל חולשה בראש שלך היא מסלול ישיר לרגשות שליליים לעבור. ברגע שהם מגיעים לשם, הם עובדים מהר מאוד כדי להפיל אותך. אז היו מודעים למה בדיוק אתם מרגישים.
אני מקווה שלפחות פתחתי כמה מחשבות בראש שלך לגבי מה עוד קורה במערכת יחסים מוכת קנאה.
